פסק-דין בתיק גז"ז 31778-10-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לערר, על פי החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994, מיום 24/8/11.

2.         התיק עלה אליי רק עתה למתן פסק דין ועל כך התנצלותי בפני הצדדים.

3.         אלה נימוקי הערעור:

א.         ועדה רפואית מיום 23/6/09 קבעה למערערת 24% נכות.

ב.         בערעור מיום 12/10/09 הוחלט להעלות את אחוזי הנכות ל- 39%.

ג.          בערעור שהוגש לבית הדין לעבודה, נפסק כי התיק יוחזר לועדה על מנת שתתייחס לחוות דעת במישור הפסיכיאטרי.

ד.         הועדה קבעה ביום 18/1/11 כי יש להותיר את אחוזי הנכות על כנם, בשיעור 39%.

ה.         בערעור שהוגש על ההחלטה, ניתן פסק דין בהסכמה לפיה התיק יוחזר לועדה על מנת שתנמק החלטתה במישור הפסיכיאטרי.

ו.          הועדה החליטה ביום 24/8/11 להעניק למערערת 39% נכות ועוד 20% בתחום הפסיכיאטרי.

ז.          לטענת המערערת, בהחלטת הועדה נפלה טעות משפטית, שעה שעל פי המומחה מטעם המערערת, ד"ר גולדנברג, יש להעניק 40% נכות בתחום הפסיכיאטרי.

ח.         נטען שהועדה התעלמה מהממצאים הקשים שפורטו בחוות הדעת שהונחה בפניה.

ט.         נטען כי אמנם ד"ר גולדנברג התייחס למחלות שאינן קשורות לתוצאות הטיפול מפני הגזזת, אך בהתייחסותו לנכות הפסיכיאטרית, התייחס רק לליקויים הקשורים ישירות להקרנות הגזזת.

י.          עוד נטען כי הועדה התעלמה ממצאי הבדיקה של ד"ר גולדנברג ולפיה המערערת סובלת מהפרעה מעורבת חרדתית ודכאונית עם חרדה חברתית, דכאון מתמשך ועוד.

יא.        נטען כי הועדה טעתה בקובעה שהמערערת היתה כל חייה עקרת בית והתעלמה מהעובדה שהנזקים הנפשיים הם שגרמו למערערת להיות עקרת בית כל חייה.

יב.        עוד נטען כי היה על הועדה לזמן את המערערת ולא לדון על בסיס המסמכים בלבד.

4.         אלה טענות המדינה בתגובה:

א.         נטען כי החלטת הועדה היתה מנומקת, כפי שנדרשה בפסק הדין.

ב.         נטען כי הועדה ישבה על המדוכה במשך ארבע פעמים.

ג.          הועדה נימקה את החלטתה ופרטה באילו מחלות נוספות לוקה המערערת שאינן נובעות מהקרנות שעברה וכן פרטה מדוע קבעה את אחוזי הנכות שקבעה.